לילאן פרי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

בקשה למתן הפטר מוחלט היא הבקשה שלפני.

צו כינוס לנכסי החייבת ניתן ביום 25.9.2007 וביום 8.9.2009 הוכרזה החייבת פושטת רגל.

בגלל נסיבותיה האישיות הגישה החייבת באוקטובר 2009, בקשה למתן הפטר ובדיון שהתקיים ביום 22.3.10 המלצתי לחייבת למשוך את הבקשה מאחר שסברתי כי טרם בשלה העת, בשל שהייה קצרה בהליכים, וכדי לאפשר לנאמן לבצע חקירות בנסיבות החייבת לגביהן עלו תהיות בתסקירו.

לאחר שחלף פרק זמן לא מבוטל, שאיפשר בדיקת כל הטענות והתהיות, שבה החייבת והגישה פעם נוספת בקשה למתן הפטר.

במסגרת בקשתה פרטה החייבת את נסיבותיה האישות (תאונת דרכים שארעה למשפחתה בה נהרג אב המשפחה ובנותיה נפצעו ונותרו נכות בנכות קשה וזקוקות לטיפול צמוד במשך כל שעות היממה), את נסיבות קריסתה הכלכלית הקשורות אף הן בתאונה בה קיפח בעלה את חייו והותיר את החברה בבעלותם המשותפת בהתחייבויות רבות שהביאו את החברה לחדלות פרעון והנאמן לנכסיה מונה לשמש מנהל מיוחד של החברה לו הועברו כל נכסי החברה, ומחמת היותה חתומה על ערבויות לחברה ארעה קריסתה הכלכלית.

בבקשה מתארת החייבת את הנסיבות הקשות בהן היא מתמודדת עם חיים ללא בן זוגה המנוח שהיה הכח המניע בחברה ודאג למצבה הכלכלי בעוד היא היתה מורה, את התמודדות עם אשפוז ארוך שלה ושל בנותיה, התמודדות עם נכותה שלה ושל הבנות, ולטענתה מקור ההכנסה היחיד הוא קצבת שארים ותשלום תכוף מאת חברת הביטוח בגין התאונה.

החייבת מתגוררת בצפון תל אביב בדירה שעלות השכירות שלה גבוהה אך לכך ניתן הסבר כי דירה זו הותאמה לצרכים המיוחדים של המשפחה ושל כסא הגלגלים המתחייב לאור המצב, ובנוסף חשוב היה להשאיר את הבנות בסביבה הטבעית שלהן לאור הטראומה שחוו בתאונה בה נהרג אביהן והן ואמן נפצעו.

לקראת הדיון בבקשת ההפטר שב הנאמן והדגיש כי עולות תהיות שונות אשר ליכולותיה הכלכליות ולהתנהלותה, ועיקר טעמיו להשארתה בהליך זה רלוונטי להליכי הפירוק של החברה ואף ציין כי לחברה זכויות בנכס מקרקעין וכי הנאמן מבקש שהחייבת תשתף עמו פעולה, ונראה לו כי שיתוף הפעולה הוא חלקי בלבד; בסופו של התסקיר ציין כי "אלמלא נסיבותיה האישיות של החייבת הנאמן סבור שיש לדחות את הבקשה הזו ברם, עקב נסיבותיה של החייבת – הנאמן משאיר לשיקול דעת בית משפט אם ליתן לחייבת הפטר...".

לדיון שהתקיים לפני ואליו הוזמנו כלל הנושים, התייצבו שניים בלבד; אחד מהם התנגד להפטר וציין כי "צר לי לשמוע על הטרגדיה האישית אך אני חושבת שהיא אינה סיבה למתן צו ההפטר. החייבת לא שיתפה פעולה לפיכך אני מתנגדת" הנושה השני לא התנגד להפטר אך ביקש עזרה לרישום זכויות במקרקעין כשהן נקיות מעיקולים – אך אלה רלוונטיים לחברה ולא לחייבת.

הנאמן כאמור השאיר לשיקול דעת בית משפט את הבקשה למתן הפטר אך סבר כי לחייבת התנהלות בעייתית כי יש "פערים בין המידעים שאני לא מקבל ברמה העיניינית מהגברת לבין המצב שנוצר על ידה" לטענתו החייבת משיבה בתשובות של 'אני לא יודעת' ולפי מידע שנמסר לו מצוי המידע בידיה כי "היא היתה מעורבת".

החייבת חזרה והדגישה כי מסרה את כל המידע שבידה לרבות מסמכים שבקש הנאמן, היא גם ציינה כי שיתפה פעולה כמיטב יכולתה וכי את הנאמן מזינים אחרים בטענות שונות, שאינה יכולה להתמודד עמן רק מדגישה כי עשתה כמיטב יכולתה וכי אין לה מידע נוסף.

הכנ"ר הותיר לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה בבקשת ההפטר.

אשר לנושה שלא התנגד להפטר הרי שבא על 'סיפוקו' לאחר שהנאמן וב"כ החייבת הצהירו כי יפעלו לשלוח הודעה לאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין רחובות, כמתבקש.

בסיום הדיון אפשרתי לנאמן "לסיים את תפקידו בחקירות החייבת ... לענין חברת כנען החדשה" ולקבל את תדפיסי הבנק של החברה מאחר שלטענת הנאמן מתנהלת החייבת באמצעותה שלא כדין, וכן ציינתי כי בהתאם להודעת הנאמן אראה ליתן החלטה בבקשת ההפטר, עוד קבעתי כי דיון נוסף בבקשה מתייתר שכן כל הנושים הוזמנו לדיון בבקשת ההפטר, ומי שהתייצב מסר כבר את עמדתו.

לאור החלטתי בדיון ולאחר שקיבל את תדפיסי הבנק כפי שביקש, בדק הנאמן את הנדרש, והגיש תסקיר משלים בו ציין כי התשובות שהומצאו לו אינן מספקות, והגם שכך הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

כנ"ר הגיב לעמדת הנאמן בתסקיר המשלים וסבר כי "לאחר עיון בדוח המשלים על נספחיו ולאור העובדה כי החייבת מסרה את כל המסמכים המבוקשים אשר היו בידה לידי הנאמן, והשיבה לשאלותיו (גם אם לא לשביעות רצונות המלאה של הנאמן) הרי שבנסיבות הקיימות, ספק אם בעיני הכונס הרשמי הונחה תשתית ראייתית מספקת אשר די בה כדי למנוע מתן צו הפטר לחייבת" הכנ"ר אף ציין כי לטעמו "לא קיימת עוד תועלת בהליך ומשכך לא יתנגד הכונס הרשמי למתן ההפטר לחייבת".

לאחר ששקלתי הנסיבות שתוארו באריכות לעיל, נתתי דעתי לפרק הזמן בו שוהה החייבת בהליך, להתנהלותה, לעובדה כי אין צפי ממשי להגדלת ההכנסה לאור מגבלותיה שנגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים הקשה, לעובדה כי ממילא הושת על החייבת סך של 100 ₪ לחודש בלבד, לכך כי לא נתגלו נכסים למימוש ונראה כי לאור הנסיבות האישות הקשות (הפיסיות והנפשיות) בהן מתמודדת החייבת ביחד עם בנותיה, ולאור העובדה כי בסופו של יום השאיר הנאמן את ההחלטה לשיקול דעת בית משפט וכן לאור תמיכתו של כנ"ר בבקשה ולאור העובדה כי לא הונחה תשתית ממשית המצדיקה דחיית הבקשה - ראיתי לאפשר לחייבת לפתוח דף חדש בחייה ללא המעמסה של מעמד פושטת רגל, שהרי לפניה התמודדות לא פשוטה בהתחשב בנסיבות הרפואיות כאמור.

אני גם מקבלת את עמדת כנ"ר כי ככל שלנאמן יש צורך בפרטים שונים או שאלות ו/או ככל שיעלה הצורך לחקור את החייבת בקשר לחברה, ממילא בסמכותו לדרוש כל אלה מהחייבת שהיא בעלת מניות בחברה שנתמנה למפרקה, ואין מקום להותירה בהליך זה רק בגלל שפירוק החברה לא נסתיים עדיין.

מכל האמור – ניתן בזה הפטר מוחלט לחייבת.